רש"י על שבת קי״ב א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קי״ב א:ג׳
3 וְחוּטֵי סְבָכָה. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּרְוִיחָא לַהּ. מַהוּ דְתֵימָא: מִישְׁלָף שָׁלְפָא לַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִשָּׁה חָסָה עַל שְׂעָרָהּ וּמִישְׁרָא שָׁרְיָא לַהּ.
פירוש רש"י על שבת קי״ב א:ג׳
3 פשיטא - דהא כל יומי שריא לה:
4 דרויחא - לא דחקתו בראשה אלא קושרתו בריוח שיכולה לחולצה מראשה כשהיא קשורה:
5 מהו דתימא מישלף שלפא לה - מראשה הכי והוה לה קשר של קיימא:
6 חייסה על שערה - שמא תוציא בדוחק ותינתק שערה ודפסקיא נמי איכא לשנויי כה"ג מהו דתימא מחתא ליה דרך רגלה ויוצאה קמ"ל דלא עבדה הכי משום צניעותא: